# נגישות אתרים לפי ת"י 5568: מה החוק דורש ואיך עושים את זה נכון

> מה תקנות הנגישות דורשות מאתר בישראל: ת"י 5568 ברמה AA, הצהרת נגישות, פטורים ובדיקה, ולמה תוסף נגישות לבדו אינו פתרון מספיק. מדריך למי שמחליט באתר של העסק.

העמוד המלא: https://oversight.co.il/knowledge/guides/website-accessibility-israel-si-5568

## פרטים

- קטגוריה: [מדריכים](https://oversight.co.il/knowledge/guides.md)
- כתב: עמית בראמי
- פורסם: 21/11/2026

**מה החוק בישראל דורש מאתר בנושא נגישות?**

לפי תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, אתר שנותן שירות לציבור צריך לספק התאמות נגישות לפי ת"י 5568 ברמה AA, ולפרסם במקום בולט הצהרת נגישות. תוסף נגישות לבדו אינו עונה על הדרישה, כי הנגישות נבנית במבנה האתר, בעיצוב ובתוכן, ונבדקת גם בידיים.

> **לפני שממשיכים**: המאמר הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי. החובות המדויקות, הפטורים ולוחות הזמנים תלויים בנוסח המעודכן של התקנות ובנסיבות של כל עסק. לשאלה משפטית ספציפית פונים לעורך דין, ולבדיקת נגישות רשמית כדאי לפנות למומחה נגישות. אוברסייט אינה חברת הנגשה: אנחנו בונים אתרים ומערכות שהנגישות בנויה בהם מהשלב הראשון.

## מה החוק והתקנות אומרים

המסגרת היא חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998, שקובע שאדם עם מוגבלות זכאי לנגישות למקום ציבורי ולשירות ציבורי. ההוראות המפורטות לאתרים נמצאות בתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013, ובפרט בתקנות 35א עד 35ו שנוספו ב-2017. תקנה 35 עצמה כוללת היום רק הגדרות: שירות אינטרנט הוא תוכן בכל פורמט שמועבר על תשתית האינטרנט, ותקן נגישות אינטרנט הוא תקן ישראלי 5568.

- תקנה 35א: מי שחייב בהתאמות נגישות בשירות אינטרנט יספק אותן לפי התקן, ברמה AA. מסמכים להורדה, כמו PDF, חייבים בנגישות לפי התקן או לפי האפשרויות הסבירות בתוכנה שבה נוצרו.
- תקנה 35א(ד): חריגה מהתקן אינה הפרה אלא אם קיבלתם הודעה על הליקוי ולא תיקנתם אותו בתוך 60 יום.
- תקנה 35ב: מי שמפרסם תוכן שנמסר לו מאחרים, ואינו עורך או מפיק אותו, אינו אחראי לנגישות של אותו תוכן, אבל כן לתשתית נגישה.
- תקנה 35ד: כתוביות לווידאו מוקלט שהארגון עורך או מפיק חלות על גוף ציבורי או על גוף שמחזורו הממוצע עולה על 5 מיליון ₪.
- תקנה 35ה: הצהרת נגישות בולטת באתר, שמתארת את ההתאמות שבוצעו ומפרטת דרך לפנות בנושא ליקויים.
- תקנה 35ו: פטורים, ובהם לעוסק פטור או למי שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪, ופטור לאתר שהופעל לפני תחילת התקנות, בעסק שהמחזור הממוצע שלו עד מיליון ₪, בתנאי שדרכי ההתקשרות מפורסמות; הפטור תקף לשלוש שנים וניתן לחדשו.

מי יכול לתבוע? לפי החוק, הפרה של חובות הנגישות היא עוולה אזרחית, ובית המשפט רשאי לפסוק פיצוי של עד 50,000 ₪, צמוד למדד, בלי שהתובע צריך להוכיח נזק. את התביעה יכולים להגיש האדם שנפגע, נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וארגון שפועל לקידום זכויות אנשים עם מוגבלות. לכן הנושא רלוונטי לכל עסק עם אתר שפונה לציבור, ולא רק לגופים גדולים.

## ת"י 5568 ו-WCAG: על איזה תקן מדברים

ת"י 5568 הוא התקן הישראלי לנגישות תכנים באינטרנט, ומכון התקנים הישראלי מפרסם אותו. חלק 1 שלו, "נגישות אתרי אינטרנט", מבוסס על WCAG 2.0 של ארגון W3C. מהדורה עדכנית שלו פורסמה בספטמבר 2023. ל-WCAG שלוש רמות: A, AA ו-AAA, והחוק דורש AA. כל קריטריון (למשל ניגודיות, ניווט מקלדת, כתוביות) משויך לרמה.

ל-W3C יש גם גרסאות חדשות יותר: WCAG 2.1 מ-2018 ו-WCAG 2.2, שפורסמה כהמלצה רשמית ב-5 באוקטובר 2023. לפי W3C, תוכן שעומד ב-WCAG 2.2 עומד גם ב-2.1 וב-2.0. לכן בפועל אנחנו מכוונים ל-2.2 ברמה AA, ומוסיפים את השינויים הלאומיים של התקן הישראלי: למשל, כותרות לקטעים (קריטריון 2.4.10), שהן ברמה AAA ב-WCAG, נדרשות בת"י 5568 ברמה AA. זה יתרון כפול: המשתמשים מקבלים חוויה טובה יותר, ובדיקות עתידיות לא יתפסו אתכם מאחור.

## מה נדרש באתר בפועל

W3C מציעה רשימת בדיקות ראשוניות קצרה, ואפשר להשתמש בה כמפה למה שבודקים: טקסט חלופי לתמונות, כותרת לעמוד, מבנה כותרות הגיוני, ניגודיות צבעים, קישור דילוג, פוקוס מקלדת גלוי, שפת העמוד, התאמה להגדלה, כתוביות ותמלילים למדיה, ותוויות ברורות לשדות בטפסים. אלה לא כל הקריטריונים, אבל הם מכסים את החסמים הנפוצים.

**מה בודקים באתר**

- [ ] כל פעולה אפשרית במקלדת בלבד, בסדר הגיוני ועם פוקוס גלוי
- [ ] לכל תמונה תיאור חלופי, ותמונה שהיא רק קישוט מסומנת ככזו
- [ ] מבנה כותרות היררכי, שפת העמוד מוגדרת
- [ ] ניגודיות טקסט מספקת (4.5:1 לטקסט רגיל לפי WCAG)
- [ ] לכל שדה בטופס תווית מחוברת והודעות שגיאה שמסבירות מה לתקן
- [ ] אפשרות לעצור או להסתיר תנועה שמתחילה מעצמה
- [ ] כתוביות ותמליל לווידאו ולשמע, אם הם חלק מהאתר
- [ ] הצהרת נגישות בולטת, עם פירוט ההתאמות ודרך פנייה

שלושה פרטים שעסקים מפספסים. מסמכים להורדה: ה-PDF שמעלים לאתר, כמו קטלוג, תקנון או טופס, צריך להיות נגיש בעצמו, ולכן מפיקים אותו מקובץ מתויג ולא מסריקה. תוכן של אחרים: לפי תקנה 35ב, מי שמפרסם תוכן שהגיע מצד שלישי ולא ערך אותו אינו אחראי לנגישותו, אבל התשתית שמציגה אותו צריכה להיות נגישה. ומדיה: חובת הכתוביות לסרטון שהעסק מפיק חלה לפי תקנה 35ד על גוף ציבורי או על גוף גדול, אבל כתוביות עוזרות לכל מי שצופה בלי קול, ולכן כדאי להוסיף אותן בכל מקרה.

## איך עושים את זה נכון: סדר הפעולות

1. בדיקת מצב: מי שבודק את האתר הקיים מול ת"י 5568 ו-WCAG, ביד ובכלים, ומתעד ממצאים לפי חומרה.
2. תיקון במקור: מתקנים בקוד, בעיצוב ובתוכן, ולא מכסים בשכבה. כותרות, תוויות, ניגודיות ומקלדת קודם.
3. הצהרת נגישות שמתארת את מה שבוצע בפועל, עם פרטי קשר ודרך פנייה אמיתית שמישהו עונה בה.
4. בדיקה חוזרת אחרי כל שינוי מהותי, כי הנגישות יכולה להישבר בעדכון תוכן או ברכיב חדש.
5. בעמוד חדש או באתר חדש, נגישות היא חלק מהאפיון מהיום הראשון, וזה הזול ביותר.

## הצהרת נגישות: מה כוללת ואיפה מציבים אותה

תקנה 35ה מחייבת הצהרה בולטת באתר. היא צריכה לתאר את ההתאמות שבוצעו, ולכלול פרטי קשר לדיווח על ליקויים או לבקשת התאמה, ואם נדרש רכז נגישות, גם את פרטיו. הצהרה היא התחייבות, ולכן היא צריכה להיות נכונה: מי שכותב "האתר נגיש לחלוטין" בלי לבדוק, יצר טענה שאפשר להפריך. עדיף מה שבוצע ומה עדיין לא, בכנות.

## למה תוסף נגישות לבדו לא מספיק

תוסף נגישות נותן למשתמש כלי תצוגה: הגדלת טקסט, שינוי ניגודיות, עצירת אנימציות. אלה שימושיים, ואצלנו באתר פועל תוסף כזה, Oversight Accessibility. אבל התקנות דורשות שהאתר עצמו יהיה נגיש לפי התקן. כותרת שאינה כותרת, כפתור שאי אפשר להגיע אליו במקלדת, שדה בלי תווית וקורא מסך שלא מבין מה הוא רואה: את אלה תוסף חיצוני לא יכול לתקן באופן אמין. התיקון יושב בקוד ובעיצוב.

גם בארה"ב זה הגיע לרגולטור. ב-3 בינואר 2025 פרסמה ה-FTC הסדר מוצע שבו חברה שמוכרת תוסף נגישות מבוסס AI תשלם מיליון דולר, אחרי שנטען שהטענה שהתוסף הופך כל אתר לתואם WCAG היא מטעה ולא מבוססת. זה לא חוק ישראלי ולא פסק דין נגד כלל התוספים, אבל זו תזכורת: הבטחה לנגישות אוטומטית היא טענה שצריך לבדוק.

> נגישות היא תכונה של האתר עצמו, לא שכבה שמניחים מעליו.

## איך בודקים נגישות, ומה אצלנו

W3C מסבירה שכלי בדיקה אוטומטיים אינם יכולים לבדוק הכול, שחלק מהבדיקות דורשות בדיקה ידנית ושכלים עלולים לתת תוצאות שגויות. הבדיקות הראשוניות שלה אינן מחליפות הערכה מלאה, ועמוד שעבר אותן עדיין יכול להכיל חסמים משמעותיים. לכן בודקים בשלוש שכבות: כלי אוטומטי שסורק את כל העמודים, מעבר ידני עם מקלדת בלבד, ובדיקה עם קורא מסך, ועדיף עם משתמשים אמיתיים.

באתר שלנו כל טקסט גלוי ב-13 עמודים מייצגים נמדד מול סף ניגודיות של 4.5:1, ואחרי תיקון הממצאים בנובמבר 2026 המדידה לא מצאה טקסט מתחת לסף, בדסקטופ ובמובייל. כל שדה קלט בנוי עם מסגרת בניגודיות של לפחות 3:1. הפוקוס אינו מוסתר מאחורי רכיבים צפים, וכל חלון נסגר ב-Escape. ל"ביטול אנימציות" יש מנגנון אחד שחל על כל האתר, כולל תנועה שנוצרת בקוד. עדיין יש מה לשפר, ואנחנו בודקים אחרי כל שינוי, כי אתר נגיש בהשקה יכול להפסיק להיות נגיש אחרי עדכון תוכן.

### האם חובה הצהרת נגישות באתר?

לפי תקנה 35ה, מי שחייב בהתאמות נגישות בשירות אינטרנט צריך להציג באתר הצהרת נגישות בולטת שמתארת את ההתאמות ומפרטת פנייה בנושא ליקויים. עסק שפטור מהתאמות לפי תקנה 35ו אינו חייב בהן. כדאי לוודא בייעוץ משפטי אם אתם בין הפטורים.

### האם עסק קטן פטור מנגישות אתר?

חלקית. לפי נוסח התקנות במאגר נבו, עוסק פטור או מי שהמחזור השנתי הממוצע שלו אינו עולה על 100,000 ₪ פטור מהתאמות הנגישות, ועסק עם מחזור של עד מיליון ₪ פטור, לשלוש שנים שניתן לחדש, באתר שהופעל לפני תחילת התקנות. אלה פטורים צרים שתלויים בנתונים של כל עסק ובנוסח המעודכן, ולכן בודקים אותם מול עורך דין.

### באיזו רמת WCAG צריך לעמוד?

ברמה AA, לפי תקנה 35א(א). בפועל כדאי לבנות לפי WCAG 2.2 ברמה AA, כי לפי W3C תוכן שעומד ב-2.2 עומד גם ב-2.1 וב-2.0, והתקן הישראלי מבוסס על 2.0. רק צריך להוסיף את השינויים הלאומיים של התקן, למשל כותרות לקטעים (2.4.10), שנדרשות בו ברמה AA.

### האם תוסף נגישות מספיק כדי לעמוד בחוק?

לא. התקנות דורשות התאמות נגישות לפי ת"י 5568, שמטופלות במבנה האתר, בעיצוב ובתוכן. תוסף יכול להוסיף כלי תצוגה למשתמש, אבל אינו מתקן באופן אמין כותרות, תוויות או ניווט מקלדת.

**מה הלאה**

- [נגישות דיגיטלית](https://oversight.co.il/use-cases/accessibility.md): נגישות שנבנית לתוך האתר: מקלדת, קורא מסך, ניגודיות והצהרה
- [בניית אתרים](https://oversight.co.il/solutions/websites.md): אתרים שנבנים עם נגישות לפי ת"י 5568 מהיום הראשון

## מאמרים נוספים

- [חמש ההחלטות שנסגרות לפני שבונים אתר](https://oversight.co.il/knowledge/guides/website-checklist-2026.md): חמש החלטות שנסגרות לפני שכותבים שורת קוד אחת, והתשובות שמונעות פיתוח מיותר.
- [מסמך אפיון שחוסך חודשי פיתוח: מה חייב להופיע בו](https://oversight.co.il/knowledge/guides/characterization-doc-guide.md): שבעה פרקים שהופכים אפיון מרשימת משאלות לתוכנית עבודה, כולל מה שמותר להשאיר פתוח בכוונה.
- [איך לקרוא הצעת מחיר לפיתוח אתר או אפליקציה](https://oversight.co.il/knowledge/guides/reading-a-development-quote.md): מה חייב להיות כתוב בהצעת מחיר לפיתוח, שורה אחרי שורה: תכולה, שינויים, זכויות בקוד, אחריות, לוח זמנים ומה מדליק נורה אדומה.
- [כמה זמן לוקח לפתח אפליקציה, ומה מאריך את הדרך](https://oversight.co.il/knowledge/guides/app-development-timeline.md): אפליקציה פשוטה במיוחד עד חודשיים, מורכבת מ-3 חודשים ומעלה. מתי מתחילים לספור, כמה לוקח כל שלב, ומה באמת מאריך את הדרך.
- [כמה עולה לפתח אפליקציה? מה באמת קובע את המחיר](https://oversight.co.il/knowledge/guides/app-development-cost.md): אין מחירון אמיתי לאפליקציה. המחיר נקבע לפי פלטפורמות, ממשק ניהול, פיצ'רים, תכולת ה-MVP ומה שקורה אחרי ההשקה.
- [כמה באמת עולה אתר, ולמה הצעות המחיר שונות כל כך זו מזו](https://oversight.co.il/knowledge/guides/website-cost-breakdown.md): מה מרכיב את מחיר האתר, עשרת הגורמים שמזיזים אותו, מהיקף ועיצוב ועד נגישות ולוח זמנים, ואיך מורידים עלות בלי לפגוע בתוצאה.
